Feeds:
פוסטים
תגובות

 לכבוד הועדה לענייני טקסים וסמלים

יום העצמאות מאחורינו. אפשר לסכם ולהסיק מסקנות. היום כבר אין ספק,ההחלטה להעמיד את חגיגות ה100 לת"א כנושא המרכזי של חגיגות יום העצמאות ה61  של מדינת ישראל ,היא החלטה שגויה על גבול האומללה.

 קבלו דיווח ממני -מדרג השטח, מזה  יותר  מ15 שנים ,שנה אחרי שנה , אני מנחה את במות הבידור המרכזיות בערים השונות ,במות בידור המבוססות  על כוחות מקומיים ואומנים שונים. בהנחיה כזו של אירועים המוניים לכל המשפחה חוץ מקטעי הומור אני משתדל לשלב מסרים של גאווה מקומית  ולאומית. בכל שנה  אני מתייחס גם לנושא המרכזי שעומד במרכז החגיגות.

השנה זה היה בלתי אפשרי, מה חשבתם לעצמכם?כשאני עומד מול אלפי אנשים  בחגיגת עצמאות בבאר יעקב, בית שאן או קצרין ,אני אשלהב את ההמוניים בדיבורים על תל אביב? 

גם ככה רוב תושבי ישראל חשים תחושת ניכור, כאילו  מדינת ישראל מחולקת לשתי מדינות :מדינת תל אביב וכל השאר. אז מדוע לחזק ולקבע תחושה זו?
חברים יקרים ,הרעיון  ביום העצמאות הוא ליצור יום מאחד לכל חלקי החברה ישראלית ובהתאם לזאת ראוי שבחירת הנושא שעומד במרכז החגיגות יהיה מאחד ולא מפלג. 

חשוב להדגיש אין לי דבר נגד ת"א, נהפוך הוא. פשוט כמו כל דבר בחיים אני אוהב להזדהות עם האנדרדוג. תל אביב היא העיר העשירה והחזקה במרכז הארץ  וככזו היא הפיקה לעצמה חגיגה גרנדיוזית משלה. 

לסיום סליחה על הקטנוניות ,חברי ועדה יקרים, אבל אם כבר אז כבר, הרשו לי לתבוע את עלבונה של אם המושבות- פ"ת. היא  חוגגת בימים אלה 130 שנים להויסדה ( הייתה פה הרבה  לפני ת"א !!)

 שבי זרעיה,פתח תקווה

מדברים רבות על אדישות בני הנוער והצעירים בישראל, על כך שיותר מ50% מכאלה שמצביעים בפעם הראשונה לא טורחים להגיע בכלל לקלפיות !!

המטרה שהקהל הצעיר יבין שבעוד כמה שנים, שיגיע תורו להצביע בבחירות, זו תהיה ההזדמנות להגיד את מה שהוא רוצה שיישמע בארבע השנים הבאות. בשביל זה צריך

להתעניין, ללמוד ולהבין. כי בדמוקרטיה – גם לראש הכי קטן, יש קול גדול.

במהלך חודש ינואר 2009 הפקתי יחד ע"י המפיק ובן רבסקי פרויקט מיוחד: ימי דמוקרטיה

בתיכוני ישראל " . המדגם הגדול ביותר בישראל של בני נוער. בחירות ב11 בתי ספר יום

אחרי יום בהשתתפות כל הרשימות המתמודדות לכנסת.

יום הדמוקרטיה היה בעצם שיעור אזרחות חוויתי. התלמידים נפגשו עם הפוליטיקאים

,שמעו על המצעים השונים של המפלגות, למדות את עיקרי האני מאמין שאלו והתעמתו עם

שאלות נוקבות, התנסו בחווית העמידה מאחורי הפרגוד , בחירת הפתק ושילשלו לתיבה.

הבחירות בכל בתי ספר התלמידים עצמם בפיקוח שלנו ניהלו את הקלפיות (חברי ועדות

קליפי, משקיפים וכו').

119407966_b23ffb8897_o

המפלגות שהשתתפו בפרויקט: הליכוד,העבודה,קדימה,ש"ס,הגמלאים, מר"צ,ישראל ביתנו, צבר, ישראל חזקה,הירוקים,מימד –התנועה הירוקה

הפוליטיקאים שהשתתפו בפרויקט: כל מפלגה שלחה את טובי הנואמים שייצגו אותה בפרויקט בין המשתתפים.רשימה חלקית לדוגמא : אופיר פינס, שלי יחימוביץ' ,דני בן סימון,גדעון סער, בוגי יעלון, ניצן הורביץ,אופיר אקוניס, זהבה גלאון, עוזי לנדאו,אלי ישי, לימור לבנת,הרב מלכיאור,פאר ויסנר,אפרים סנה ,דן מרידור, אלכס מילר, זאב ביילסקי, נחמן שי, רונית תירוש רובי ריבלין ועוד ועוד..

בתי הספר שהשתתפו בפרויקט : תיכון רמלה לוד, אורט טכניקום גבעתיים, בן גוריון פ"ת, אורט חולון,תיכון היובל הרצליה,אורט סינגל ובסקי ת"א,עירוני י"ד ת"א,מקיף ח' ראשל"צ, אליאנס ת"א, אוסטרובסקי רעננה.

כיסוי תקשורת :

הפרויקט סוקר בהרחבה ע"י כל כלי התקשורת ( למרות תקופת המלחמה !) . כתבה במוסף ידיעות, כתבה בעיתון הארץ,yent ,אייטמים שונים בגל"צ, כתבה יומית בחדשות הוט ( ע"י צוות ערוץ 1 – יש 5 כתבות מוכנות על הפרויקט ) הופעה בתוכנית פוליטיקה בערוץ 1 ,כתבה באולפן שישי בערוץ 2 ועוד עשרות אייטמים באינטרנט ועיתונות המקומית.

כל יום דמוקרטיה כוסה ע"י צוות מטעמנו ואנו מחזיקים בחומר צילומי רב על הפרויקט.

http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3649198,00.html

http://www.politico.co.il/article.asp?rId=647

http://www.haaretz.co.il/hasite/spages/1053350.html

http://elections.walla.co.il/?w=/7407/1412675/@@/item/printer

http://www.haaretz.co.il/hasite/pages/ShArt.jhtml?itemNo=1057043&contrassID=1&subContrassID=7&sbSubContrassID=0

http://www.iba.org.il/media/?recorded=tv

ימי הדמוקרטיה – התוצאות הרשמיות

clip_image001

 
 

ממוצע (%)

סטיית תקן

ישראל ביתנו

19.76

9.93

ליכוד

19.5

6.47

עבודה

15.85

8.78

קדימה

14.11

5.48

ישראל חזקה

9.12

1.05

צב"ר

6.5

3.98

ירוקים

5

3.05

גימלאים

4.16

4.31

ש"ס

3.1

5.08

מר"צ

2.9

3.7

     
     

סה"כ תלמידים

5640

 

ימי דמוקרטיה- המשך לאחר הבחירות

בעקבות הצלחת ימי הדמוקרטיה הועלתה ההצעה בהרבה מהאירועים לקיים את ימי הדמוקרטיה גם לאחר הבחירות. להמשיך ולהעמיק את הקשר בין המפלגות,הפוליטיקה ובני הנוער ,ולהמשיך ולהשתמש בכלי האפקטיבי של שעור אזרחות חוותי כדי להעמיק את הידע ולעודד את הצעירים למעורבות ולהבנה טובה יותר של הדמוקרטיה.

תגים של Technorati:‏ בחירות,דמוקרטיה,מפלגות,העבודה,קדימה,ליכוד,תיכון,נוער,פוליטיקה

הרשו לי לברך אתכם לרגל חגיגות ה40 שנה לטוטו. כאוהד ספורט מושבע עקבתי בדריכות אחרי הפרסומת החגיגית שהפקתם לכבוד המאורע. באמת שאפו, פרסומת מרגשת שבה מוצגים מיטב הרגעים הגדולים של הספורט הישראלי.

למי שלא עוקב: הפרסומת היא הצדעה לרגעים שחקוקים אצל כל אוהד ספורט ישראלי: השדר המיתולוגי נחמיה בן אברהם מרטיט לבבות עם תיאור הגול היחידי שלנו במונדיאל מקסיקו 70, דרך המדליות של ארד ,סמדג'ה ופרידמן, אנדי ויוני, ועד הרגע שבו מאיר איינשטיין נחנק שעה שישראל מפתיעה את נבחרת צרפת בפארק דה פראנס בפריז.

בפרסומת היוקרתית הזו הטוטו מנכס לעצמו את רגעי השיא של ישראל בספורט.הטוטו והווינר מקדמים את הספורט בישראל ..

אבל אופס, מישהו שם פישל? משרד הפרסום? הנהלת הטוטו?מי נרדם בשמירה ? (או בחדר העריכה?) איך הטוטו, המפעל שכל כולו קידום הספורט לא דאג להראות ברצף ההישגים המדהימים (שלצערנו הם לא רבים!) שום פריים או אזכור של הישגיו של ספורט הנכים בישראל. להם הטוטו לא עזר או עוזר??

כי הישגים ורגעים בלתי נשכחים בספורט הנכים לא חסר: השחיינית קרן לייבוביץ סמל ומופת לנחישות ספורטיבית , זכתה אם אני לא טועה, ב-7 מדליות אולימפיות, שברה מספר פעמים את שיאי העולם בשחייה וניפקה גם רגעים טלוויזיוניים מרגשים שיכלו להשתלב בקלות בפרסומת היוקרתית או אולי זו הייתה יכולה להיות הזדמנות פז דווקא לנצל את הבמה המכובדת ולשים זרקור על ספורט הקליעה ברובה שם אנחנו מיוצגים ברמה הגבוהה ביותר בזכות הקלע דורון שזירי נכה צה"ל שזכה עד כה ב6 מדליות אולימפיות ב3 אולמפידות שונות. נראה לי שדוגמאות נוספות לא חסרות…

כרגע אני מציע לכם (לטוטו) לאסוף את הפרסומת למקצה שיפורים ולדאוג שגם ספורט הנכים יוצג בפרסומת החגיגית. ספורט הנכים הביא יותר מ80 מדליות זהב למדינת ישראל דבר שזיכה את מדינת ישראל בכבוד וביוקרה, המינימום שאתם (הטוטו) יכולים לעשות זה לתת לספורטאים המיוחדים האלה כבוד בחזרה….

rings שעת לילה מאוחרת. ערוץ 2, ערוץ 10. תוכניות המצלצלים. הקונספט: "כוסיות" עומדות ומנסות לסחוט מכם שקלים בעזרת חידות הגיון של כיתה ו'.

"הכוסיות" מדברות הרבה ומהר. הנחת היסוד של עורכי התוכניות האלה היא שאתה כצופה מעוניין לצפות בחורה במיני קצר שמדברת בקצב אוטוסטראדה ופוקדת עליך להיפטר משקלים כדי למצוא הבדלים מטופשים בתמונה.

עם תוכנן של החידות ומנגנון סחיטת הכספים אני לא מתווכח – בעיני זיהו תוכן לגיטימי לשעות מתות בטלוויזיה – אבל קונספט ההנחיה לדעתי לא ממריא.

היה אפשר לשמור על "התוכן המכניס" ולעטוף אותו בתוכנית לילה פרועה, כיפית ומשוחרת. ההבדל נעוץ בליהוק…

אז נכון שרוצים להפיק את התוכניות בשקל, אבל חייבים להכניס בהן עניין. היה אפשר לשמור על "התוכן המכניס" ולעטוף אותו בתוכנית לילה פרועה, כיפית ומשוחרת… כזו שבאותו תקציב יכלה לגרום לצופים המשועממים של הלילה להתביית על התוכנית ואולי גם לבזבז מספר שקלים.

ההבדל נעוץ בליהוק: הייתי הולך על קונספט אחר, במקום קולבית צעירה, סטנדאפיסט חדש צעיר ומופרע. כזה שזהו הצאנס הראשון שלו בטלוויזיה. שם היה יוצר לעצמו חממה: תוכנית לילה ניסיונית וחדשה. בין השאלות והחידות, צחוקים פרועים לשעת לילה מאוחרת.

ומי יודע? גם קיציס ופרידמן התחילו בתוכנית לילה איזוטרית.

bublil_bאתם בטח מכירים את זה, את השוני בין מה שאתה בוחר לראות שאתה יושב בבית לבדך מול המסך הקטן,לבין התוכניות שאתה מספר שאתה צופה בהן כשאתה נשאל על העדפות הצפייה הטלוויזיונית שלך.

במשך יותר מחמש שנים הייתי שותף לתוכנית המצליחה ביותר בטלוויזיה בישראל "הראשון בבידור" – תוכנית שבאותם ימים ניפצה את כל שיאי הרייטינג – ושם נתקלתי לראשונה בתופעה: אנשים שסיפרו לי שמעולם לא יצא להם לראות את התוכנית "המוקצה" של דודו טופז; שאצלם השלט קבוע רק על ערוץ 8 או ערוצי הטבע וההיסטוריה השונים. ובכל זאת, כשהשיחה התגלגלה הם ידעו לצטט דקה אחר דקה את כל מה שהתרחש בקרקס הבידורי של טופז.

 

ערוצי המדע וההיסטוריה הם מעולים, אבל זו לא בושה להודות שאתם לא מחמיצים אף פרק הדחה, בלי קשר למיקרוקוסמוס של החברה הישראלית…

 

התופעה הזו מתרחשת בימים אלה בהקשר של תוכנית הראילטי המצליחה האח הגדול. אחוזי הצפייה שהתוכנית זוכה להם הם חסרי תקדים במונחים ישראליים, העיסוק התקשורתי והציבורי בתוכנית ובגיבוריה לא דומה לשום דבר מהעבר ויחד איתם צצים שוב אותם צדקנים שדואגים שקולם ישמע בכל שיחת סלון: "אני לא צופה בתוכניות ריאליטי, זו תוכנית רדודה… מה מעניין לראות אנשים יושבים ומדברים"… ועוד ועוד…

לעומתם יש את צופי התוכנית שמחפשים "טיעונים חכמים" לכתב ההגנה שלהם לצפייה בתוכנית: "מדובר מיקרו קוסמוס של החברה הישראלית… פסיפס אנושי מרתק שניתן להקיש ממנו על החיים בישראל של 2009 "…

לדעתי הבעייה בגישות השונות נעוצה בתפיסת תפקידה של הטלוויזיה.

בראש ובראשנה תפקידה של הטלוויזיה הוא לבדר. במציאות של ימינו שמהדורת החדשות בשמונה היא תחזית שחורה אחת גדולה לגבי האסון הכלכלי שנוחת על ראש כולנו, ושבסוף המהדורה אתה נותר עם תחושה קשה. לתוכנית כמו "האח הגדול" יש תפקיד חשוב בחיים בישראל: היא נותנת לציבור מקום לברוח אליו, להניח את דאגות היום בצד לשקוע בחייהם של אנשים אחרים (שהם ממש כמוהם) לצחוק לחוות להתרגש… אסקפיזם…

אני מכיר אנשים מאד רציניים בעלי תארים אקדמיים רבים שעוסקים במהלך יום העבודה שלהם בשאלות הרות גורל ובערב בסלון ביתם מול הטלוויזיה הם נהנים לעסוק בשאלות: מה עשתה עינב לשפרה? למה לאון בכה? ומה השיר החדש שמתנגן בפיו של יוסי בובליל?

אז אני מציע לכם להיות יותר אמיתיים…

ערוצי הטבע המדע וההיסטוריה הם מעולים…

אבל זה לא בושה להודות שאת פרק ההדחה של מחר אתם לא מפספסים…

קברניטי המדינה בוכים ללא הפסק על האדישות של הנוער, על חוסר העניין והמעורבות בחיים האזרחיים בישראל. בכל מערכת בחירות מצטרפים עשרות אלפי בוחרים חדשים, איך מגרים אותם למעורבות פעילה יותר בשאלות המפתח העומדות על פתחה של המדינה? איך בונים עתודה של אזרחים אכפתיים ומעורבים יותר?

בית הספר "בליך" קנה לו מעמד לאומי והוא זוכה לכיסוי תקשורתי חסר תקדים בזכות בחירות הדמה שהוא עורך בכל מערכת בחירות, והכול בזכות מערכת בחירות מלפני יותר מעשור, בה תלמידי בית הספר חזו את תוצאת המערכה האמיתית.

טוב יעשה משרד החינוך אם יארגן תרגיל בחירות כזה בכל בתי הספר בארץ. חוץ מעשיית צדק חברתי (חינוך לאזרחות פעילה לא יהיה רק מנת חלקם של ילדי שמנת ברמת גן), יש לתוצאות משמעות ברמה הלאומית. מה חושב אותו פלח מצביעים שהולך לעשות זאת פעם ראשונה?

אני מציע להפוך זאת למסורת חובה בכל תיכון: "יום דמוקרטיה" בית ספרי, שייתן לתלמידים את הזכות להביע את עמדתם הפוליטית כחלק מזכותם האזרחית בחברה דמוקרטית. יום זה יהווה את שיאו של התהליך הלימודי לדמוקרטיה, אשר משלב בתוכו הקניית ערכים לדמוקרטיה, אזרחות ואקטואליה. כמו כן, מחנך התהליך לשיתוף פעולה ולסובלנות וכל זאת תוך שמירה על תרבות הדיון ומתן כבוד לזולת.

money enjoy אז איך תראה הטלוויזיה שלכם בזמן המשבר הכלכלי?

הפריים טיים בערוצי הטלוויזיה השונים ימשיך לשמש כמקומן של התוכניות עתירות התקציב והרייטינג ("האח הגדול", "הישרדות", "המרוץ למיליון").שאר שעות השידור ירגישו בשינוי. הזכייניות יורידו ויבטלו תקציבים, הן ילחצו על חברות ההפקה למצוא פתרונות זולים וקריאטיביים ("תביא לי קלטת ואני אשדר").

זוהי אמורה להיות שעתו הגדולה של "התוכן השיווקי". שנים רבות מרחף "התוכן השיווקי" בעולם המדיה כהבטחה שלא מימשה את הפוטנציאל שלה וזה הזמן לפרוע את השטר. חברות ההפקה שתצלחנה לפתח "תוכן חכם" שבו ניתן לשלב את נותני חסות באופן אינטגראלי מבלי לעורר את זעמם של הצופים והרגולטורים יצליחו "לשרוד" את התקופה הקשה. הזכייניות יקבלו תוכן בחינם, המפרסמים יזכו בחשיפה אפקטיבית למוצר שלהם, והמפיקים ימשיכו "לצוף" ולהפיק תוכניות גם בימי המשבר הכלכלי.

כיום כמעט כל משרד פירסום מחזיק זרוע שעוסקת בתוכן שיווקי, ובנוסף קמו בשנים האחרונות כפטריות אחרי הגשם משרדים עצמאיים העוסקים בתחום – "כולם טובים, כולם חכמים, כולם יודעים את התורה".

אז מדוע בעצם כמעט ואין תוכניות שמבוססות על תוכן שיווקי? חוץ מבעיית הרגולטור שמטריד את הזכייניות, קיימת בעיית האוריינטציה של העוסקים בתחום התוכן השיווקי בישראל. רובם מגיעים מעולם השיווק. מדובר בכאלה שגדלו במשרד פרסום והוסבו לעסוק בתחום, כאלה שהם מומחים לשיווק (שזה חשוב!) ופחות מומחים לתוכן טלוויזיוני.

לסיכום: צריך להמשיך ולהשקיע בפיתוח החלק של התוכן בעולם "התוכן השיווקי" כדי ליצור הצעות אפקטיביות ואטרקטיביות למפרסמים יחד עם תקווה שהרגולטורים השונים ישחררו מעט את הרסן, יתירו את התוכן השיווקי בחופשיות רבה יותר ויאפשרו למפרסמים לנתב תקציבים מהפרסום המסורתי לפרסום משולב התוכן.

…"העתיד שייך לאדם מסוג שונה לחלוטין, שיש לו מוח שונה בתכלית – יוצרים ואנשים שמזדהים עם הזולת, מזהי דפוסים ומתכונות ומגבשי משמעויות. אנשים אלה… יגרפו את התגמולים הגדולים ביותר שמעניקה החברה האנושית  ויהיו שותפים להנאותיה הגדולות ביותר…"

(מתוך: A Whole New  Mind , דניאל פיק)

אימא שלי, אישה חכמה שנולדה באיסטנבול וממנה ינקתי דברי חוכמה ושווארמת דונר פלוס יוגורט, אמרה לי פעם שכדי להצליח בחיים עלי "להשקיע הרבה ביצים במעט סלים". אני לעומת זאת, העדפתי ללכת עם עיקרון שעליו לא מערער אף מקצוען השקעות או איש אקדמיה כלכלי: עיקרון הפיזור!

כבר 15 שנים, כמעט בלי להרגיש, אני שותף  ליצרת תוכן ישראלי מקורי ומגוון: טלוויזיה, אינטרנט, סלולר, במה, רדיו, עיתונות, תוכן שיווקי, יזמות עסקית ופעילות למען הקהילה.

קטע מתוך הפורמט שהגיתי, "מלך הכיתה"

בכל הנושאים הללו  – וגם בעניינים אחרים – עוסק הבלוג שלפניכם. כאן תוכלו לקרוא אודות פרויקטים שלקחתי בהם חלק ולפעמים אפילו להציץ בהם בעצמכם. אתם מוזמנים לשתף ולהשתתף וכמובן להגיב.

שלכם,
שבי זרעיה